אנחנו רוצות לכתוב, אולי לאחרונה צמחה בנו כמיהה, או שפעם כתבנו ואנחנו רוצות לחזור לזה, אבל משום מה אנחנו לא עושות את זה.
זה טבעי ומוכר, גם לכותבות מנוסות. לגשת לדף לבן עלול להיות מאוד מאיים.
הנה כמה דרכים שאספתי עם השנים שמרככות את המעבר הזה ועוזרות להתחיל-
נתחיל בלמצוא פינה נוחה שנעים להיות בה, ולהשתיק את הטלפון.
רצוי גם להשאיר אותו בחדר אחר. אם כותבות על מחשב- כדאי גם לדאוג שלא נוכל לברוח לגלישה ברשת (יש כל מיני אפליקציות שעושות את זה, למשל זאתhttps://getcoldturkey.com/
אפשר גם להחליט שבשלב הזה כותבות רק במחברת.
זה עניין די קריטי- כדי שנוכל להתחבר למקום השקט שבו צומחים רעיונות ומילים ומשפטים, צריך מינימום הסחות דעת חיצוניות- יש מספיק פנימיות.. לא מדובר בהכרח על שקט סטרילי- יש כאלה שרעש/המולה קלה ברקע דווקא עובדים בשבילם- למשל לכתוב בבית קפה...אבל הטלפון הוא הסחת דעת שמאוד גונבת את תשומת הלב ויכולה להחריב סשן כתיבה.
אחרי שעשינו את זה, איך להתחיל? הדף הריק יכול להיות מאוד מאיים.. אז הנה כמה אפשרויות שעובדות בשבילי-
1. כתיבת רצף- לשים טיימר עשר דקות ולהניח על הדף את כל מה שיש, טרדות משימות, פחדים, ביקורת עצמית. לשפוך הכל, לפנות מקום בפנים..
2. פינוי מרחב דרך חיבור לגוף- לעצום עיניים, לשים לב לתחושות הגוף, לרגשות ולמחשבות, לדימויים שעולים...אפשר לכתוב את מה שעולה על דף (כמו שעשינו במפגש האחרון).
3. כמה דקות של תנועה- שקשוק של הגוף, מתיחות, לשים שיר ולרקוד. לשחרר מתח מהגוף דרך תנועה.
4. לעשות פעולה טקסית- להדליק נר, להכין תה או קפה, להניח חפץ יפה ואהוב בפינת הכתיבה ולהסתכל עליו או לגעת בו, לנשום כמה נשימות או כל דבר אחר אחר שיהיה סימן שהסשן מתחיל.
5. קריאה של טקסט מעורר השראה- זה יכול להיות ספר על כתיבה (אתן המלצות בהמשך), ספר שירה, ספר רוחני, תהילים, או כל טקסט אחר שמרחיב את הלב ומחבר אותי להשראה דרך מילים שנכתבו על ידי אחרים.
6.לכתוב כוונה- אני מתכוונת לכתוב עכשיו. אני מתכוונת להתחבר לספר שלי עכשיו. אני מתכוונת לשבת עכשיו ולכתוב. להתחיל ככה סשן מחבר אותי לרצון ולמחויבות שלי ונותן כוח.
אפשר ואף רצוי לשלב כמה מהסעיפים- למשל לעשות פינוי מרחב, ואז לכתוב כוונה. לרקוד שיר אחד ואז לקרוא עמוד בספר מעורר השראה, או כל שילוב אחר שבא לכן. ואם מישהי מנסה אשמח שתספרו לי איך הלך. בהצלחה!