אלה החיים הכי טובים שקיבלתי. אני יודעת את זה למרות שלא ממש זוכרת גלגולים קודמים.
לפני שנים, כשהתחלתי לכתוב ברצינות, גיליתי שאמנות הכתיבה היא בעצם אמנות הישיבה לבד בחדר, או לחילופין- אמנות ה-"תחת על הכסא". שכתיבה- בניגוד לדימוי הרווח- לא קורית רק מתוך פרצי השראה.
זה התחיל מאיזה אדום חזה שבא לבקר אותי הרבה כשישבתי במרפסת המוקפת אלונים וכתבתי. ובמיוחד כשלא כתבתי.
