את הולכת על עננים?
את הולכת על עננים? מישהי שאלה אותי אתמול את השאלה הזאת.
היא התכוונה לרומן השני שלי, "ללכת את כל הזמן", שיצא לאור לאחרונה.
שואלים אותי את זה המון בימים האחרונים.
את שמחה? נו, איך את מרגישה? את מתרגשת?
והלוואי שיכולתי לענות פשוט כן! כן כן כן! עם חיוך גדול ופתוח וזוהר.
אבל מה אני אעשה שזה לא עובד אצלי ככה....
לפעמים אני שמחה נורא. לפעמים אני מתחילה לבכות פתאום ממשהו לא קשור ואני יודעת שזה זה-
שדרך הסרטון הזה או הפוסט הזה אני פורקת את ההתרגשות והשמחה שלי.
או שלפעמים אני מקבלת הודעה מחברה על צילום שלה שהתפרסם בעיתון, או מחברה אחרת שהצליחה סופסוף לחזור לכתוב, ודרך השמחה על ההצלחה שלה אני מרגישה גם את השמחה שלי. ויש רגעים אחרים שאני לא שמחה ולא מתרגשת. שאני דואגת, ועצובה, ומתוחה. בקשר לכל המשימות שעוד יש - ספרים שעדיין צריכים להגיע לא.נשים, חבילות שצריכה לארוז, בירורים ופינות לסגור, וגם דברים שבכלל לא קשורים לספר, ויש רגעים שאני בכלל לא חושבת על הספר, כאילו בכלל שוכחת ממנו אני זוכרת את עצמי אחרי הלידה של שי, הבת הבכורה שלי, כשהייתי עצובה ויובל שאל אותי- מה, את לא שמחה? והרגשתי נורא, כי באמת- איך אני לא שמחה כל הזמן כל הזמן? רק אחר כך המיילדת אמרה לי שיש דבר כזה בייבי בלוז, שזה מגיע בדרך כלל ביום השלישי אחרי הלידה, יחד עם החלב. יחד עם היכולת להזין את התינוקת מגיע עצב.
למה זה ככה? לא יודעת מה ההסבר הביולוגי, אבל מבחינה סמלית אני חושבת שאולי זה קשור לאחריות, שמגיעה עם תינוק, עם יצירה. מין תחושה ש- אוקיי, יצרתי משהו, ואני משחררת אותו לעולם,
אבל אני עדיין אחראית עליו. אני אחראית שיגיע לאנשים, אני אחראית לספר עליו לעולם, לכתוב עליו. ואחריות היא דבר מלחיץ כזה, כבד, של גדולים. אני נושמת עמוק ומזכירה לעצמי שכמו שהחלב נוצר מעצמו, אבל נדרש בשביל זה שהאמא תדאג לעצמה ותזין את עצמה ותנוח- ככה גם אני צריכה לדאוג לעצמי.
לנוח. להזין את עצמי- ביצירה, בטבע, בנוכחות של א.נשים שאני אוהבת, כדי להישאר שמחה.
כדי להיות אמא טובה לספר שלי. כדי שאוכל ללוות אותו בצעדיו הראשונים העולם. וגם- ששמחה זה לאו דווקא ללכת על עננים. גם, לפעמים. לגמרי. אבל לפעמים שמחה זה דווקא להישאר על הקרקע. לארוז חבילות- אם צריך. לצאת לשבת בשמש- כשצריך. לכתוב ולספר על הספר, ולפעמים לשתוק. שיש הרבה דרכים לשמוח ולהתרגש. ואני מגלה את הדרך שלי,
הנה, ממש עכשיו.
